עם העלייה לארץ, תרבות האוכל של הרוסים האירופיים נחשפה לשינויים ולחידושים.
המהגרים מצאו כאן מטבח מקומי ללא חלק מהמטעמים שאליהם הורגלו (בעיקר, מאכלים לא כשרים ופירות ים), ובה-בעת, מאכלים חדשים שלא הכירו.
רוסיה משופעת ביערות-עד ופירות יער כגון פטל או אוכמניות , זמינים שם לאורך כל השנה. רק לקטוף ולאכול.
בארץ, הם נקלעו למציאות שונה. פירות יער נדירים יותר, הן בגלל שטחי היערות המצומצמים והן בגלל תנאי האקלים.
הפירות המעטים המוצעים למכירה במרכולים, יקרים להחריד.
בימי הביניים, תבלינים רבים היו נדירים ויקרים, בהישג ידם של בני המעמדות העליונים בלבד.
כפריים שהשיגו תבלינים כמו מלח או חומץ, לא השתמשו בהם בבישול, אלא הניחו אותם על שולחן האוכל ותיבלו את התבשיל המוכן.
מנהג זה רווח עד היום: בכל ארוחה תמצאו במלחייה, חרדל וחומץ בצנצנות קטנות נפרדות.
אוכל הרוסי מתובלן היטב. תקצר היריעה מלפרט את הרשימה המלאה של תבלינים ועשבי תיבול. התבלינים השכיחים ביותר הם: שום,כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, פלפל שחור, פלפל אדום, ציפורן, חרדל לבן, קינמון, עלי דפנה, פלפל ריחני, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט ותרמילי פלפל.
במאכלים של רפובליקות ממזרח לרוסיה, דוגמת קווקז וגרוזיה, שולט תיבלון מר וחריף יותר.
מאכלים מסוימים דורשים תיבלון מיוחד, כמו לדוגמה Plov (אורז עם בשר). לתבשיל זה מוסיפים כמון.
ברוסיה נהגו לגדל תבלינים לצריכה עצמית בגינה הביתית ובמרפסת, או ללקט חלק מהם ביערות.
בישראל, חלק מהעולים ממשיך לגדל תבלינים מסוימים במרפסת הבית.
צמחי תבלין מהמטבח הבוכרי
המטבח הבוכרי הוא מטבח של יהודי בוכרה שמקורם מרכז אסיה (באזור המדינות: אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, טורקמניסטן ואפגניסטן) ולכן הוא היה גם מושפע מהמטבחים המקומיים של תרבויות סמוכות (כגון: המטבח הסיני, המטבח הפרסי, המטבח הטורקי-עות'מאני) מה שהפך אותו למטבח עשיר, מגוון ומעניין ביותר. בין היתר ניתן למצוא בבישול בוכרי שום, כוסברה, תרד שמיר, פטרוזיליה.
תבלינים לפי עונות השנה:
המהגרים מצאו כאן מטבח מקומי ללא חלק מהמטעמים שאליהם הורגלו (בעיקר, מאכלים לא כשרים ופירות ים), ובה-בעת, מאכלים חדשים שלא הכירו.
רוסיה משופעת ביערות-עד ופירות יער כגון פטל או אוכמניות , זמינים שם לאורך כל השנה. רק לקטוף ולאכול.
בארץ, הם נקלעו למציאות שונה. פירות יער נדירים יותר, הן בגלל שטחי היערות המצומצמים והן בגלל תנאי האקלים.
הפירות המעטים המוצעים למכירה במרכולים, יקרים להחריד.
בימי הביניים, תבלינים רבים היו נדירים ויקרים, בהישג ידם של בני המעמדות העליונים בלבד.
כפריים שהשיגו תבלינים כמו מלח או חומץ, לא השתמשו בהם בבישול, אלא הניחו אותם על שולחן האוכל ותיבלו את התבשיל המוכן.
מנהג זה רווח עד היום: בכל ארוחה תמצאו במלחייה, חרדל וחומץ בצנצנות קטנות נפרדות.
אוכל הרוסי מתובלן היטב. תקצר היריעה מלפרט את הרשימה המלאה של תבלינים ועשבי תיבול. התבלינים השכיחים ביותר הם: שום,כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, פלפל שחור, פלפל אדום, ציפורן, חרדל לבן, קינמון, עלי דפנה, פלפל ריחני, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט ותרמילי פלפל.
במאכלים של רפובליקות ממזרח לרוסיה, דוגמת קווקז וגרוזיה, שולט תיבלון מר וחריף יותר.
מאכלים מסוימים דורשים תיבלון מיוחד, כמו לדוגמה Plov (אורז עם בשר). לתבשיל זה מוסיפים כמון.
ברוסיה נהגו לגדל תבלינים לצריכה עצמית בגינה הביתית ובמרפסת, או ללקט חלק מהם ביערות.
בישראל, חלק מהעולים ממשיך לגדל תבלינים מסוימים במרפסת הבית.
צמחי תבלין מהמטבח הבוכרי
המטבח הבוכרי הוא מטבח של יהודי בוכרה שמקורם מרכז אסיה (באזור המדינות: אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, טורקמניסטן ואפגניסטן) ולכן הוא היה גם מושפע מהמטבחים המקומיים של תרבויות סמוכות (כגון: המטבח הסיני, המטבח הפרסי, המטבח הטורקי-עות'מאני) מה שהפך אותו למטבח עשיר, מגוון ומעניין ביותר. בין היתר ניתן למצוא בבישול בוכרי שום, כוסברה, תרד שמיר, פטרוזיליה.
תבלינים לפי עונות השנה:
